בן יוליוס וקרולין. נולד ביום ז' באדר תרצ"א (24.2.1931) בפרנקפורט ע"נ מיין בגרמניה. אביו היה דוקטור למשפטים וציוני נלהב. בשנת 1933 כשעלה היטלר לשלטון, נאלצה המשפחה להימלט מגרמניה, עברה לצרפת והתיישבה בשטרסבורג. זמן קצר לפני שחרור צרפת נהרג האב על-ידי הגרמנים והמשפחה המשיכה להימלט לדרום צרפת. אפרים למד לימודים יסודיים בבית-ספר בצרפת. כשהיה בן עשר בלבד הצטרף עם משפחתו לתנועת המחתרת MAQUIS)). לאחר מלחמת-העולם השנייה עלה אפרים ארצה באחת האניות של עלייה ב' ממרסיי. בארץ נעצר עם יתר העולים והובא למחנה עתלית. הוא שוחרר מן המחנה על-ידי ה"הגנה", הצטרף לחברת-הנוער בקיבוץ דפנה ומשם, למרות גילו הצעיר, התגייס לפלמ"ח. בפלמ"ח לחם בקרבות הגליל-העליון, בצפת ובנגב.

בראשית פברואר 1948 גויס לצה"ל. אמו כתבה מכתב ארצה ושאלה אם בגיל כה צעיר חייב נער לשרת בצבא. המכתב הגיע כשאפרים היה בקורס מפקדי כיתות. בעקבות מכתב זה הועבר אפרים לבית-הספר הטכני של חיל-האויר ובראשית יולי 1949 הצטרף לצבא-הקבע. בחיל-האויר עלה בסולם-הדרגות מדרגת "אויראי" (טוראי) עד דרגת סגן-אלוף. את הקורסים בהם השתתף סיים בציונים גבוהים ואת קורס הקצינים גמר כחניך מצטיין. אפרים מילא בחיל תפקידים רבים וחשובים: מדריך בבית-הספר הטכני של חיל-האויר, קצין אחזקת מטוסים - חבר במשלחת הרכש של משרד-הביטחון בצרפת. הוא מילא את כל תפקידו בהתמדה ובמסירות בלתי רגילה. הוא ידע תמיד לקשור קשרי חברות ואחוה עם כל אדם. אמנם לא היה בעל השכלה פורמלית גבוהה, אך היה בעל ידיעות רבות, כי השכיל להרחיב אופקים ולהעמיק ידע, מתוך קריאה והתעניינות בתחומים רבים. הוא ידע להסתגל בנקל למצבים קשים ולמצוא פיתרון לבעיות חדשות. בשנת 1955 נסע אפרים כחבר במשלחת הראשונה של חיל-האויר הישראלי לצרפת. זו הייתה תקופת-מעבר בחיל-האויר הישראלי, שהחליף ציוד מיושן בציוד מודרני. לאפרים הייתה יד בכל המבצעים והנסיונות שנעשו אז בשטח הטיס. בזכות תכונותיו המצוינות וידיעת השפה הצרפתית היה מועמד טבעי למשלחת הרכש בצרפת. כחבר במשלחת מילא תפקיד חשוב והודות לכשרונו, למסירותו, ליזמתו ולחוש האחריות שלו נעשו דברים רבים וחשובים. הוא הכיר את רעייתו כששניהם שירתו בחיל-האויר. ברבות השנים נולדו להם בן ובת. ביום ו' בטבת תשל"א (3.1.1971), נפל בעת מילוי תפקידו בשווייץ ועמו נהרגו אשתו ושני ילדיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בטבעון.